הרצאה של פרופ' שמעון רחמילביץ', ראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנושא תפקידם המכריע של עצים בהתמודדות עם שינויי האקלים - במסגרת כנס "נוטעים צל" בהובלת דרך צל. ההרצאה סוקרת את הקשר הישיר בין שינויי האקלים ותהליכי המדבור לבין פליטות גזי החממה, ומדגישה את תפקידם של העצים, הצל ומערכת השורשים בבלימת ההתחממות ובקיבוע פחמן, לצד קריאה לאופטימיות ולפעולה מיידית במחקר, חינוך ומדיניות.

הרצאה של פרופ' דן מלקינסון מאוניברסיטת חיפה בנושא הקשר ההדדי בין המערכת האקולוגית לרווחת האדם בעיר - במסגרת כנס "נוטעים צל" בהובלת דרך צל. ההרצאה מתמקדת בשירותי המערכת שהצמחייה מספקת כגון הצללה, ויסות חום ומיגור הצפות, ומציגה תוכנית מחקר וניטור סוציו-אקולוגית בערים חיפה ובאר שבע.

הרצאה של יעל זילברשטיין ברזידה, מתכננת סביבתית ומנהלת יחידת סקרי הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, בנושא אתרי טבע עירוניים קהילתיים - במסגרת כנס "נוטעים צל" בהובלת דרך צל. ההרצאה מציגה את החזון והחשיבות של פיתוח רשת אתרי טבע עירוניים קהילתיים, המשלבים שמירה על המגוון הביולוגי עם תועלות חברתיות כגון בריאות, פנאי וחינוך, ומדגישה את כוחם של מעורבות הציבור ומדע אזרחי בחיזוק הקשר בין התושבים לטבע המקומי.

מחקר הבוחן לראשונה בישראל את הקשר הכמותי בין עצי רחוב למחירי נדל"ן, תוך התמקדות בקריית מוצקין. הממצא המרכזי הוא שנוכחות עצי רחוב בקרבת הדירה מעלה את מחיר המכירה שלה ב-6.5% בממוצע. המחקר מציע להטמיע את הערך הכלכלי של העצים בתוכניות מתאר ובכלי מימון עירוניים, כגון "היטלים ירוקים", כדי לממן נטיעה ותחזוקה ארוכת טווח. לסיכום, המסמך מדגיש כי ייעור עירוני אינו רק צעד סביבתי, אלא השקעה כלכלית משתלמת עבור בעלי הדירות והרשויות המקומיות כאחד.

מסמך המסכם מחקר יישומי שבחן את תרומת חופת העצים העירונית לניהול נגר ולשיפור איכות המים ב-12 רשויות בדרום־מזרח ארצות הברית. המחקר מדגים כיצד עצים פועלים כתשתית ירוקה: הם סופגים ומאטים נגר, ומפחיתים הצפות, עומסי זיהום (חנקן, זרחן וסדימנטים) ולחץ על מערכות ניקוז. הממצאים מדגישים את חשיבות שימור העצים הקיימים לצד נטיעות חדשות, שילוב עצים כאמצעי מיטבי לניהול נגר, תיאום בין אגפים עירוניים ומעורבות הקהילה. המסמך מציע המלצות מעשיות לתכנון, רגולציה ויישום, ולשיפור חוסן עירוני מול שינויי אקלים והצפות.

תקן מקצועי שמטרתו העיקרית היא להגדיר את הגישה לתהליך הערכת השווי של עצי נוי, ולהציג גישות מודרניות לניסוח ערכי העצים. התקן הוא חלק מפרויקט רחב היקף של מועצת האילנאות האירופאית שנועד להגדיר עקרונות עבודה בעולם האילנאות. התקן נועד לסייע בזיהוי ובהבנה של הערכים המגוונים הקשורים לעצים, ומדגיש את העיקרון היסודי שלכל עץ יש ערך טבוע החורג ממדדים כספיים בלבד. הוא מספק הנחיות מתודולוגיות לאנשים העוסקים בייעוץ ובהערכת עצים ומכיל הנחיות בנוגע ל: • ערכי עצי נוי, כולל שווי ועלות, טיפול בנזק ואובדן שירותים אקולוגיים או סביבתיים. • שיטות להערכת שווי עצים הכוללות שווי נכס, עלות תיקון, עלות החלפה, הערכת שירותי המערכת האקולוגית וערך המגוון הביולוגי. התקן גם מתייחס לשירותים שליליים הנגרמים על ידי עצים, כמו יישום הערכים הללו בניהול עצים, כגון החלטות בדבר תיקון או החלפה ורישיונות כריתה. התקן מדגיש את החשיבות של שילוב יתרונות מוחשיים ובלתי מוחשיים בהערכת השווי, ואת הצורך בשיתוף פעולה בין-תחומי תוך הכרה בתפקידם של כלל בעלי העניין.

מאמר הסוקר באופן שיטתי את תפקידם של עצים עירוניים בהפחתת חום באמצעות סיכום ממצאים מ-115 מחקרים שפורסמו בשנים 2018-2024. המאמר מתמקד במאפייני עצים, תצורות צמחייה, והשפעות אקלימיות המשפיעות על יעילות הקירור. הוא מדגיש כי עצים יעילים יותר מסוגי צמחייה אחרים בקירור סביבות עירוניות, במיוחד באקלימים חמים ויבשים, ומזהה פערי ידע קריטיים שדורשים מחקר נוסף כדי לייעל את תכנון היער העירוני. בנוסף, הוא מצביע על האתגרים במדידת טמפרטורה (טמפרטורת פני השטח לעומת טמפרטורת האוויר) ועל חשיבות ההקשר המקומי בקביעת אסטרטגיות קירור יעילות.

מסמך המציע ניתוח כלכלי מקיף של הצללה עירונית, תוך השוואה בין הצללה טבעית (בעיקר עצים) להצללה מלאכותית (כגון קולונדות ומבנים מוצלים). הניתוח מתמקד בשלושה תחומי תועלת עיקריים: הפחתת הסיכון לסרטן עור, עידוד פעילות גופנית, והפחתת זיהום אוויר (PM2.5 ומזהמים נוספים).

באמצעות אומדנים כלכליים, מצביע הדוח על כך שהתועלת השנתית מפרויקטים להצללה יכולה להגיע לאלפי ש"ח לאדם, במיוחד כאשר הפעילות הגופנית מתאפשרת בזכות הצל. עבור עצים בוגרים, נאמדת התועלת מהפחתת מזהמים בכ-4.44 ש"ח לעץ בשנה.

המסקנה המרכזית היא שהשקעה בהצללה, במיוחד טבעית, משתלמת כלכלית בטווח הארוך, אך יש להביא בחשבון את פרק הזמן הנדרש להבשלת העצים (כשמונה שנים). המסמך כולל גם ניתוחי רגישות, מקרי בוחן לפי קבוצות גיל, והשוואות בין חלופות הצללה.

סקירה הבוחנת את הקשר בין חשיפה לסביבה ירוקה לשיפור במצב הבריאות באמצעות המחקרים האפידמיולוגיים העיקריים בתחום. נוסף על כך, נסקרים נושא חשיפת האוכלוסייה בישראל לשטחים ירוקים והתקינה בנושא. מחקרים רבים מראים כי חשיפה לשטחים ירוקים בעיר משפרת את הבריאות - מפחיתה תמותה, מחלות נשימה ולב, ומשפרת בריאות נפשית. הסביבה הירוקה מפחיתה לחצים פסיכו-פיזיולוגיים, מתמודדת עם זיהום אוויר ורעש, ומקלה על השפעות איי חום עירוניים. הממצאים מראים כי המחקרים האפידמיולוגיים, שבחנו מאות אלפי אנשים לאורך תקופות של חודשים עד שנים רבות, מספקים עדויות תצפיתיות חשובות המשלימות מחקרי פסיכולוגיה סביבתית ותכנון עירוני. עם זאת, לא ברור אם השיפור בבריאות נובע מהסביבה הירוקה עצמה או מכך שהיא מגבירה את האטרקטיביות של השכונה. לקביעת קשר סיבתי נדרשים מחקרים מעמיקים יותר הבוחנים שימוש בפועל בסביבה הירוקה והעדפות אוכלוסייה ממגוון רקעים חברתיים-כלכליים.

מחקר הבודק את השפעתה של צפיפות עצים על שיעורי תאונות דרכים בערים ובוחן את הקשר בין נוכחות עצים במרחב העירוני לבין הבטיחות בדרכים. במסגרת המחקר נותחו קרוב לחצי מיליון תאונות דרכים בעשר ערים שונות בארצות הברית, תוך התחשבות במגוון רחב של גורמים ובהם משקעים, טמפרטורות גבוהות וצפיפות עצים. הממצאים מחזקים את ההנחה שהגברת כיסוי חופות העצים במרחב העירוני עשויה לשמש כאסטרטגיה משמעותית לצמצום שיעורי תאונות, במיוחד בתנאי מזג אוויר קיצוניים ובטמפרטורות גבוהות. המחקר נערך מתוך מטרה להדגים את תרומתם האפשרית של עצים לשיפור הבטיחות בדרכים ובמרחב העירוני, ומבוסס על ניתוח מקיף של נתונים ממחקרי משנה קיימים.