תקן המציג מסגרת מקצועית ואחידה להגנה על עצים במהלך תכנון, ביצוע ופיקוח על פרויקטי פיתוח, בנייה ותשתיות. התקן הוא חלק מפרויקט רחב היקף של מועצת האילנאות האירופאית שנועד להגדיר עקרונות עבודה בעולם האילנאות. הוא מגדיר תהליך רב־שלבי הכולל ניתוח נופי ראשוני, סקר עצים והערכת השפעה, ותכנון מפורט של אמצעי הגנה. התקן מדגיש שילוב מוקדם של שיקולי עצים בשלבי התכנון, זיהוי אזורי שימור, תיעוד נתוני בריאות ומבנה, והגדרת אזורי הגנה לשורשים ולנוף העץ. הוא מפרט אמצעי הגנה חיוניים כגון גידור, מניעת דחיסת קרקע, שימוש בטכנולוגיות ידידותיות לעצים, ניהול מים והימנעות מפגיעה מכנית. בנוסף, התקן קובע אחריות תפעולית, דרישות פיקוח ותיעוד, ומסדיר טיפול לאחר סיום העבודות. מטרתו להבטיח שהפיתוח ייעשה תוך מזעור הנזק לעצים ושימור שירותי המערכת האקולוגית שהם מספקים.

מאמר המציג סקירה מקיפה של מחזור החיים של עצים, תוך התמקדות מיוחדת בשלושת שלבי הזקנה - עץ ותיק, עץ קשיש ועץ עתיק. המחברים מדגישים את החשיבות המרובה של עצים זקנים, הניכרת בערכם הרוחני, האקולוגי והכלכלי העצום, וכן את תרומתם למגוון הביולוגי ולכושר השרידות הגנטי של מינים רבים. למרות זאת, מציינים החוקרים כי קיימת מגמת ירידה עולמית במספרם של עצים אלו בשל פגמים מבניים, שינויי אקלים ופעילות אנושית, דבר המוביל רבים מהם למצב של "סחרור מוות". המאמר מספק כלים מעשיים לניהול עצי נוף זקנים, כולל גישות לשימור, כגון ניטור, טיפוח שלד יציב ופיתוח סביבה יציבה, במטרה להאריך את חייהם ולצמצם את היעלמותם, במיוחד במרחב העירוני.

מדריך הסוקר את תופעת ההתנוונות והתמותה הגוברת של עצי אלון בישראל בעשור האחרון, במיני בר ונוי כאחד. הגורמים הם מורכבים וכוללים בעיקר שנות בצורת ושינויי אקלים, ובסביבת הנוי – פגיעה במערכת השורשים עקב עבודות פיתוח ובנייה, ריקבון צוואר השורש כתוצאה מכיסוי קרקע, עודף או חוסר השקיה, ותחרות על מים. כמו כן, טיפול לא מקצועי בעצים וחומרים רעילים תורמים לנזק. מזיקים כמו חיפושית האמברוזיה מאיימים על מיני אלון אקזוטיים. ההמלצות מתמקדות בתכנון נכון, הגנה על מערכת השורשים, גיזום מקצועי, השקיה מבוקרת והימנעות מקוטלי עשבים, במטרה לצמצם את הידרדרות העצים.

מסמך מדיניות שנועד לחזק את שימור העצים בישראל ולהגביל את השימוש בהעתקה כברירת מחדל, לנוכח עלייה חדה במספר ההעתקות ותמותה גבוהה של עצים מועתקים. מטרת הנוהל היא לספק לפקיד היערות כלים לקבלת החלטות מושכלות, כך שהעתקה תבוצע רק לאחר בחינת ומיצוי כל חלופות השימור, ובמקרים של עצים בעלי ערכיות גבוהה שלא ניתן לשמרם במקומם ושקיימת היתכנות גבוהה לקליטתם המוצלחת. הנוהל מפרט מדדים ושיקולים רבים להעתקה, כגון מין העץ, מצבו הבריאותי, גילו, ערכו הנופי, תנאי השטח ועונת ההעתקה. הוא כולל טבלת מינים מומלצים להעתקה, תרשים זרימה לבחינת היתכנות, ונוסחאות לחישוב הערכת משקל העץ המועתק לצורך הנפה. דגש מיוחד מושם על הכנה מוקדמת ותחזוקה מתמשכת של לפחות חמש שנים לאחר ההעתקה, מלווה בדיווחים שנתיים.

מחקר שפורסם כחלק מדוח מצב המדינה לשנת 2024 ועוסק בשני אתגרי סביבה ובריאות מרכזיים בישראל: משבר הפסולת וכריתת עצים מוגברת לצורכי בנייה ופיתוח. הסיבות העיקריות לכריתה הן צרכי בנייה ופיתוח תשתיות, המהווים כ-74% מרישיונות הכריתה. על כל חמישה עצים בוגרים שנכרתים בפרויקטי התחדשות עירונית, ניטע רק עץ אחד. המחקר מצביע על קשר הדוק בין גידול האוכלוסייה בישראל לבין היקף משבר הפסולת ואובדן השטחים הפתוחים, ומדגיש את הפיגור של ישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות ביישום מדיניות סביבתית אפקטיבית ומציע אמצעי מדיניות לקידום פתרונות בני קיימא ושיפור בריאות הציבור ואיכות הסביבה.

מסמך המפרט הנחיות קפדניות לעבודות פיתוח בסמוך לעצים, תוך התמקדות בהגנה על מערכות השורשים והגזעים שלהם. הוא מדגיש כי פגיעה בשורשים עלולה להוביל לתמותת העץ, וקובע "אזור שורשים מוגן" שבו אסורה כל עבודת פיתוח. המסמך מפרט הנחיות מעשיות, כמו הצורך ביועץ אגרונומי מומחה שילווה את העבודות, גידור וסימון אזורי העבודה, ושיטות עבודה מוגבלות כמו קידוח אופקי ושימוש בגוזם מומחה לטיפול בשורשים. מטרתו העיקרית היא למנוע נזקים בלתי הפיכים לעצים במהלך עבודות תשתית ופיתוח, ולהבטיח את בריאותם ויציבותם לאורך זמן.

הרצאה של אגרונום חנוך בורגר, בנושא שימור עצים במהלך עבודות פיתוח ותשתית, במסגרת יום עיון ״מקום לעץ״ בהובלת דרך צל ומשרד החקלאות. ההרצאה מתמקדת בשימור עצים ותיקים בפרויקטים תשתיתיים נרחבים בישראל, ומציינת שרוב מקרי מות העצים או כריתתם נגרמים מעבודות לידם. הפתרון המרכזי המוצע הוא להכיר בעץ כתשתית לאומית בשלב התכנון המוקדם של כל פרויקט וכן לפנות תשתיות (חשמל, ביוב, תאורה, תקשורת) מהמדרכה ומקרבת עצים, ולאגדן בתעלות תת-קרקעיות ייעודיות. פתרונות נוספים: פיתוח כלי סקר וניטור שורשים בשלב התכנון כדי להבין היכן ניתן לחפור; השקעה בגידול וטיפול נכון בעצים (השקיה, גיזום, טיפול אורתופדי) לכל אורך הפרויקט; הטמעת פתרונות הנדסיים יצירתיים כדי להימנע מחפירות עמוקות שפוגעות בשורשים; הגדרת תקנים ברורים למרחקי חפירה לפי קוטר גזע העץ, כדי להגביל את הפגיעה במערכת השורשים; הימנעות מהעתקת עצים במידת האפשר. במידת הצורך, לכלול תקופת הכנה ארוכה ופיקוח צמוד, תוך שמירה על רוב העלים; חיזוק הפיקוח והאכיפה על עבודות בסביבת עצים על ידי גורמים מקצועיים קבועים.

הרצאה של אדר' נוף ענבר אשכנזי, מנהלת התכנון ופקידת יערות, אגף יער ואילנות במשרד החקלאות, בנושא האתגרים לשמירת עצים במרחב העירוני הבנוי אל מול בנייה והרחבה של מיזמי תחבורה עירוניים - במסגרת כנס "בונים על צל" בהובלת דרך צל.

הרצאה של אדריכלית סמדר כהן, מנהלת אגף נוף ומבנים במשרד ינון - תכנון ייעוץ ומחקר, בנושא תכנון וראייה כוללת של שימור עצים בפרויקטים רב מערכתיים - במסגרת כנס "בונים על צל" בהובלת דרך צל. ההרצאה מדגימה כיצד הקמת צוות מתחום אדריכלות נוף, הנדסה ותיאום מערכות, טרום שלב התכנון, משמרת את העצים כתשתית חיונית בעיר.

הרצאה של אדר' נוף ברברה אהרונסון PhD, שותפה במשרד שלמה אהרונסון אדריכלים ופרופ' אורח במסלול לאדריכלות נוף בטכניון, בנושא דגשים לשימור עצים ותיקים בפרוייקטי בניה ותשתיות - במסגרת כנס "בונים על צל" בהובלת דרך צל. ההרצאה מדגימה כיצד היכרות עם התשתיות הקיימות והמתוכננות כבר בשלב הראשוני של התכנון וכן שיתוף פעולה מלא עם התושבים ונציגי הרשות יוצרים כר פורה לפתרונות יצירתיים.